<h1>סמ"ג עשין סימן נ"א</h1>
<h2>דף פ:</h2>
שנינו בפרק האשה שנפלו (כתובות פ' ב' ותד"ה נכסים) שומרת יבם שמתה מהו עושה בכתובתה, ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה פירוש נכסי מלוג, ב"ש אומר יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, פירש ר"ת במה שיורשי האב עיקר דהיינו נכסי מלוג אבל בשאר מודים לב"ה, וב"ה אומרים הנכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב, פירוש נכסי צאן ברזל בחזקת יורשי הבעל מפני שהיו בחזקת הבעל עד היום הזה ולפי שרצה ליתן בהם טעם זה לא עירבם לשנות נדוניא וכתובה בחזקת יורשי הבעל, הרי למדת דבין מנה ובין מאתים ובין נכסי צאן ברזל בחזקת יורשי הבעל, וקבורתה תחת כתובתה היינו נדונייתה שהם נכסי צאן ברזל מדאינו חייב לקבור ארוסתו (ע"ש תד"ה יורשי), ומדקדק עוד מדברי ב"ש שאומר יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב דמשמע דווקא במה שיורשי האב עיקר דהיינו נכסי מלוג אבל מנה ומאתים ונדונייא הואיל וכשמת בעלה לא היתה עומדת לגבות כתובתה עד שתחלוץ ושמא היה היבם מיבמה הרי הם בחזקת יורשי הבעל, אבל בפרק מי שמת (ב"ב קנ"ח א') גבי נפל הבית עליו ועל אשתו אומרים ב"ש יחלוקו סתמא דמשמע בכל מפני שלשם הייתה עומדת לגבות כתובתה מיד שמת בעלה ולכן גם יורשי האב חולקין בכולן.
מסקינן בפרק האשה שנפלו כי שומרת יבם כתובתה על כל נכסי בעלה לפיכך אין היבם יכול למכור בנכסי אחיו בין קודם ייבום בין לאחר ייבום (רמב"ם אישות פכ"ב הי"א). כנס את יבמתו והניח אחיו פירות מחוברין לקרקע ימכרו וילקח בהם קרקע והיבם אוכל פירותיהם, הניח פירות תלושין מן הקרקע וכן אם הניח מעות ומטלטלין הכל של יבם ומשתמש בהן כמו שירצה ואינה יכולה לעכב שהמטלטלין אין הכתובה נגבית מהם אלא בתקנת הגאונים ואין כח בתקנה זו למנעו מנכסי אחיו ולאוסרן עליו באחריות זו שלא ישא ויתן בהן (רמב"ם שם הל' י"ב—י"ג).
